בוימל אלון נ' צופן מערכות בע"מ ואח'

פסק דין

האם התקיימו בין הצדדים להליך זה יחסי עובד ומעביד, שמא היו הם שותפים? על כך עיקר המחלוקת בתיק דנן וככל שנקבע כי התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד, עלינו להכריע מהן זכויות התובע מכוחם.

הנתבעים הגישו כתב תביעה שכנגד, המושתת על הטענה כי בין הצדדים התקיימו יחסי שותפות. ברי אפוא, שככל שנקבע כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעביד, נשמט הבסיס לתביעה שכנגד ולו נדחה את הטענה לקיומם של יחסי עובד ומעביד, ממילא שאין בסמכותנו לדון בתביעה שכנגד.

הרקע לתחילת היחסים בין הצדדים

הנתבע 2 (להלן – פלזן) הינו הבעלים והמנהל של הנתבעת 1 (להלן – צופן). צופן הינה חברה שבמסגרתה מופעלת מעבדת תיקונים ובחזית המעבדה חנות למכירת ציוד היקפי לטלפוניה ותקשורת מחשבים (להלן – החנות). עד להתקשרות בין הצדדים, כפי שתתואר להלן, מכרה צופן את הציוד ההיקפי בדלת אמותיה של החנות, ללקוחות קבועים ומזדמנים.

התובע (להלן – בוימל), אשר עבד בעבר כסוכן מכירות בחברה שקיימה מגע עסקי עם צופן, רכש כך היכרות מוקדמת עם פלזן ולאחר שפוטר ממקום עבודתו הקודם, הציע בוימל לפלזן להרחיב את העסק הקיים שלו. הצעתו של בוימל היתה למכור חלק מהציוד ההיקפי, שנמכר ממילא בחנות של צופן, באריזה ייחודית, נושאת לוגו מקורי, ולשווק אותו לחנויות נוספות, לשם מכירתו שם.

פלזן הסכים לנסות ולממש את ההצעה של בוימל ולצורך זה סוכם ביניהם כי בוימל יקבל רכב ומכשיר סלולרי מפלזן, שישמשו אותו במכירת הציוד לחנויות. הרכב והסלולרי נקנו על חשבונו של פלזן ואשתו ולא על חשבון צופן. עד כאן אין הצדדים חלוקים. המחלוקת ביניהם נטושה בשאלה, האם הסכימו מלכתחילה על הקמת שותפות, במסגרתה פלזן מעניק את הבסיס הכלכלי ובוימל משקיע את מרצו לצורך מכירת הציוד, תוך שהרווחים של השותפות יתחלקו בין השניים, שמא הסכימו על שלב ראשוני בו יתקשרו ביחסי עובד ומעביד על מנת לבחון כדאיותה של שותפות, שלא באה לכדי מימוש בסופו של דבר.

תוכן היחסים בין הצדדים

עבודתם המשותפת של בוימל ופלזן החלה בחודש 4/2004 ונמשכה עד לחודש 4/07, לגרסת פלזן או 12/07 לגרסת בוימל.

אין מחלוקת כי בתחילת היחסים סוכם שבוימל יקבל משכורת בסך 4,500 ₪, בנוסף לרכב ולסלולרי, אלא שלטענת פלזן, היה זה בכפוף לקיום התחייבותו של בוימל להביא לשותפות 100 לקוחות.

בפועל בוימל לא קיבל כל שכר עבור עבודתו. אמנם צופן הנפיקה עבורו תלושי משכורת ושילמה עבורו תשלומים למוסד לביטוח לאומי, אך המשכורות לא הגיעו בפועל לידיו. לטענת פלזן – מכיוון שבוימל לא עמד ביעדים שהציב לעצמו והמיזם לא היה עסקי ולטענת בוימל, מכיוון שפלזן טען ש"אין לו כסף".

בוימל מוסיף וטוען – ולא נסתר - כי לאחר מספר חודשים בהם לא קיבל משכורת, הסכים הוא, לבקשת פלזן, להפחית את המשכורת לשכר מינימום, אך גם זו לא שולמה לו.

המטרה המקורית לשמה התקשרו בוימל ופלזן היתה מכירת כבלים באריזות ייחודיות, שנשאו לוגו ייחודי: "ABC – Audio Bit Communication" (להלן – ABC או המיזם). בוימל הסביר בחקירתו את הייחודיות של המיזם (ע' 16 ש' 6):

"...הכבל הזה שאנחנו מכניסים אותו לתוך אריזת פלסטיק מיוחדת, שנושאת את הלוגו של ABC, זה אמור לתת מענה לבעל החנות שהוא יכול להרוויח יותר כי הוא מוכר את המוצר בצורה אסטטית יותר, ולא ניתן לקנות את המוצר הזה באריזות בודדות. הלקוח מעדיף לקבל מוצר נקי, סגור ואסטטי מאשר באריזת ניילון עם אבק. הרעיון היה לעשות מגוון של כבלים שלא מגיעים בצורה הזאת ולתת מענה לבעל החנות שיהיה לו לוח על לוגו אחד ועם מגוון כבלים שכולם ארוזים ולא יכול להשיג בשום מקום אחר אלא רק אצלנו. וזה לא נעשה קודם בחנות הזאת."

עבודתו של בוימל כללה מעורבות בתכנון האריזה והלוגו, על מנת לשווק את הכבלים כמוצר ייחודי. הכבלים, שעד ההתקשרות בין הצדדים נמכרו בצופן במסגרת החנות בלבד, נארזו על ידי בוימל באריזות הייחודיות ושווקו על ידו לחנויות נוספות. אלא שבוימל לא מכר את מוצרי ABC בלבד. בנוסף להם, מכר בוימל מוצרים אחרים שנמכרו בחנות וביניהם נגני 3MP, מכשירי הקלטה, מיקרופונים, מכשירי רדיו וכן שקע המכונה "חסכפון", שפלזן שותף בזכויות שלו. אין חולק שמוצרים אלו אינם קשורים למיזם. בוימל ניהל את ההזמנות ואת סידור המחסן והחנות, בכל הנוגע לכבלים, אוזניות מפצלים ומחברים. בוימל אף ערך, בשיתוף עם פלזן, קטלוג של מוצרי ABC. הקטלוג נשא את שמה של חברת צופן בראשו ומתחתיו הופיע הלוגו ABC.

בשנת 2005 או בסמוך לכך עברה החנות למשכן מרווח יותר. לטענת בוימל, שלא הוכחשה, בתקופה זו הוא סייע רבות בעבודה מאומצת, לרבות בשבתות, בסידור החנות החדשה. לאחר כשנה שוב עברה החנות למיקום אחר, וגם הפעם הזו סייע בוימל בהעברת הסחורה וסידורה במשכן החדש, במקביל לשיווק הציוד בחנויות.

הן במפגשים עם יבואנים והן במפגשים עם לקוחות, הציג עצמו בוימל כשותף של פלזן. לטענת בוימל היה זה על מנת לקבל יחס טוב יותר ולהגדיל את המכירות. לטענת פלזן, היתה זו הצגת המצב לאשורו.

סיום היחסים בין הצדדים

לטענת בוימל, אחרי למעלה משנתיים בהן הבטיח לו פלזן את שכרו ולא קיים, נסעו השנים לתל אביב ופלזן הראה לו דירה בבעלותו, אותה הוא התכוון למכור על מנת שיהיה לו כסף לשלם את שכרו של בוימל. בביקור זה ארע מפגש לא נעים עם שכן באותו בניין, אשר צעק על פלזן שהוא חייב לו כסף. בוימל טען כי אירוע זה גרם לו לראות את פלזן באור שונה והוא החל לעמוד ביתר תקיפות על זכותו לשכר. לאחר תקופת מה נוספת, הודיע לו פלזן שהוא אינו זכאי כלל לשכר, שכן היו שותפים. לטענת בוימל היתה זו הפעם הראשונה שטענה זו נטענה כלפיו. לטענתו, פלזן הודיע לו כי הוא אינו מעוניין עוד בעבודתו של בוימל ודרש שידאג לגביית חובות ואיסוף סחורה שנותרה בחנויות, כתנאי לקבלת תלושי השכר שלו, לצורך הצגתם במוסד לביטוח לאומי.

פלזן לא הכחיש את הנסיעה המשותפת לתל אביב ולמעשה התעלם ממנה. לטענתו, בחודש 4/07, משנוכח כי השותפות אינה רווחית ובחלוף 3 שנות התקשרות, הודיע לבוימל כי הוא מבקש לפרק את השותפות. עוד לטענתו, הציע בוימל שהוא ישאר שותף יחיד במיזם המשותף – ABC - והציע למכור את המלאי שנותר למיזם או לרכוש אותו בעצמו וכן לדאוג לגביית חובות והכל בתמורה לויתורו של פלזן על הפסדי השותפות. היחסים בין הצדדים המשיכו מספר חודשים נוספים, שהיו, לטענת פלזן מיועדים לחיסול המלאי והחובות של הלקוחות למיזם. בחודשים אלו נשארו הרכב והטלפון הסלולרי ברשותו של בוימל.